תופעת חברות הזומבי עושה 'עליה'.

תופעת חברות הזומבי עושה 'עליה': גם אם ה'סימפטומים' עדין לא 'הופיעו', כל חברה המוכרת באשראי עסקי (B2B), צריכה להכיר את התופעה, להפנים כי קיימת לה חשיפה לתופעה, ולהיערך באופן אקטיבי ל'שגרת זומבים' במציאות העסקית העדכנית. עדי בן עטר, Incerto.

העולם הפיננסי כבר מכיר את התופעה עוד לפני משבר הקורונה והיא מתעצמת. כעת, קיים חלון זמן לצמצום הסיכונים תוך שמירה מקסימלית על ההתפתחות העסקית.

היעדר התסמינים בסביבתכם אינה מעידה כי התופעה לא נמצאת בסביבה העסקית הקרובה. היא בהכרח נמצאת שם או שתגיע בקרוב.

לפני הצגת האינדיקטורים הממחישים את הסביבה העסקית הגלובאלית והישראלית- מהי בעצם חברת זומבי?

המונח מתייחס לחברות אשר פעילותן אינה מייצרת רווח ותזרים המספיקים כדי לאפשר את שרות חובן הפיננסי. אחת ההגדרות הבולטות קובעת כי חברת זומבי הינה חברה שרווחיותה נמוכה מגובה הריבית השנתית במשך לפחות 3 שנים וכי מדובר בחברה הפועלת לפחות 10 שנים. כלומר, לא חברת הזנק או כזאת שהחלה לאחרונה ועתידה לפניה.

למעשה חברות אלו משלמות רק ריבית בגין חוב פיננסי בתקווה שמדובר במשבר שיחלוף אך מדובר בחברות הנמצאות בסטטוס זה במשך תקופה ארוכה ולכן רובן לא יוצאות ממצב זה. הן מקבלות הקלות לגישור על תקופה קשה אך לא מדובר בתקופה.

המונח זומבי עלה לראשונה כתיאור של חברות כושלות בתקופת ה'עשור האבוד' של כלכלת יפן בשנות התשעים .

ושוב עלה לאחר פרוץ המשבר הכלכלי בשלהי 2008 כאשר חברות רבות בעיקר בארה"ב ואירופה נכנסו למצב של העדר יכולת לכיסוי התחייבויותיהן מבלי היכולת לצאת ממנו, אך הן המשיכו להתקיים במשך תקופה ארוכה.

הריבית הנמוכה ביחד עם המוטיבציה של הבנקים והגופים המלווים שלא לשחוק את הונן ולהסתכן בפשיטת רגל , יצרו סוג של 'הגנה' זמנית לחברות אלו. הגופים המלווים אינו יכולים למחוק את נכסי החוב ולשחוק את ההון ואת איתנותם.

בשוק ההון , התופעה סוקרה והאזהרות עלו ( גם בעיתונות הכלכלית המקומית) עוד לפני משבר הקורונה. רבים רואים בחברות אלו כפוגעות ביעילות השוק משום שהן מושכות משאבי מימון במקום שיוקצו לחברות שיכולות ליצור ערך.

בעולם

התפתחות החובות בעולם:

• סך החובות הפיננסיים עלו מאז משבר 2008 ועד סוף 2019 (טרום משבר הקורונה) ב 87 טריליון $ לסך של 255 טריליון עליה של למעלה מ50% אל מול צמיחה מתונה ושחיקה ברווחיות אשר ביחד יצרו עומס חוב אדיר.

• סך החובות הפיננסיים של חברות עסקיות ( שאינן פיננסיות) עמד בסוף 2008 על כ 45 טריליון $ ובסוף 2019 על כ 75 טריליון $.עליה של למעלה מ 60% השפיעה באופן דרמטי על יחסי המינוף הממוצעים ואיתם על יכולת ההחזר.

התפתחות חברות ה'זומבי' בעולם על פי הערכות -

• דוח המציג מחקר של ה BIS-Bank Of International Settlements מספטמבר 2018, מציג מגמה ברורה. מסוף שנות השמונים ועד 2016 אחוז חברות ( שאינן פיננסיות) על פי אחת משתי הגדרות מדידה- מ בתחילת שנות ה 80 2% ל -12% בסוף 2016 . גם לפי הגדרת מדידה צרה יותר, קו העלייה ברור ( מ 1% ל 6%). ישנם מספר מחקרים האומדים את אחוז חברות הזומבי בארה"ב בכ 20%- אחת לכל 5 חברות!! את בריטניה יש המגדירים כיום כבירת תופעת הזומבי של אירופה.

• המחקר מצא גם כי חברה המוגדרת ב'זומבי' תישאר כזו, בסבירות של 70%- 85% ( על פי 2 הגדרות מדידה שונות). כלומר, לא מדובר במימון המגשר על מחזור עסקי בעייתי או התמודדות נקודתית.

**המחקר מתבסס על נתוני חברות הרשומות למסחר וסביר כי בחברות שאינן רשומות למסחר , ואינן שקופות, הנתונים חמורים יותר.

• בארה"ב ( יעד היצוא הגדול ביותר), ולמרות הקלות ותמיכה בעקבות הקורונה, חלה עליה של מספר החברות שהגישו בקשת הגנה Chapter 11 של 26% בחציון הראשון של 2020 בהשוואה לחציון ראשון 2019 בעוד שחודש מאי 2020 , מראה עליה של 48% בהשוואה למאי 2019.

• על פי חברות ביטוח האשראי הגדולות, צפויה עלייה בפשיטות הרגל בעולם של עשרות אחוזים בתקופה הקרובה וכי גם במדינות החזקות יותר כלכלית, העלייה תהיה לפחות דו ספרתית. התחזיות מתעדכנות מעת לעת והן אינן משתפרות. העלייה בדיווחים על דחיית תשלומים חוצה מדינות.

מספר מדינות כמו גרמניה צרפת וגם ישראל החליטו על תכנית ביטוח משנה של המדינה אשר יאפשרו גיבוי / ערבות בסכום מוגבל לחברות ביטוח האשראי בהיקפים שנקבעו , כדי שאלו יימנעו מצמצום מסגרות ויאפשרו לספקים להזרים אשראי לשווקים. גם באנגליה מתעכבת תכנית כזאת, וספקים מדווחים בעיתונות על עליות מחירים ( פרמיות) וביטולי מסגרות בצורה גורפת לסקטורים מסוימים. התכניות תומכות בחלון הזמן.

בארץ:

הודעת הפיקוח על הבנקים מיולי 2020 על הרחבת המתווה המקיף לדחיית תשלומי הלוואות.

• על פי ההודעה, לווים המוגדרים בקבוצת אשראי עסקי יכולים לבקש דחית תשלומים (6 חודשים) וזאת עד ליום 30.10.2020 ויענו על פי שיקול דעת הבנק. ההודעה גם כוללת את נתוני דחית תשלומי אשראי בנקאי בפועל מ 1.3.2020 ועד 30.6.2020:

• עסקים קטנים- 2.4 סך מיליארד ₪, שיעור מסך תיק הלוואות לקבוצה- 19.7%.

• עסקי מסחרי- 1.5 מיליארד ₪ , שיעור מסך תיק ההלוואות לקבוצה- 6.1%.

מדובר בהיקפים עצומים, ללא תקדים. אלו פירעונות שמועד תשלומם חל בחודשים מרץ- אפריל- מאי- יוני בלבד.

כשמסתכלים על נתוני שיעור כל קבוצות האשראי שתשלומם לא נפרע ( בהסכמה) - מדובר ב 14.8% כשהבולט, כמובן הוא האשראי לדיור ( משכנתאות). מגזר זה, נשען על בטוחות נדלן ולכן כבר עולים הקולות ל דחיית פירעונות בשנתיים ויותר .טיפול בחובות משכנתא, מהווים סיכון רב למערכת הבנקאות משום שמימוש הדירות עלול להביא לקריסת מחירים וכנגזרת גם בשווי הבטוחות. צפוי שמגזר זה יטופל ביתר 'עדינות' ביחס לאשראי עסקי , בו בוצעו כבר הפרשות נרחבות ועל פי הפיקוח על הבנקים צפויות הפרשות גבוהות נוספות.

• על פי כתבה שפורסמה בכלכליסט ביום 19.7.2020 שכותרתה " גל של פשיטות רגל: עליה של 75% בבקשות שהוגשו ביוני". מצוטטת הכנרי"ת- " מספר הבקשות יזנק בעשרות אחוזים. אני מקווה שלא במאות".

• הנתונים מראים זינוק של כ 42% ברבעון הראשון , היינו עוד לפני השפעת הקורונה. חלק מהותי מההסבר לעליה באירועי חדלות פירעון כבר ברבעון הראשון , הינו ההשפעה של חוק חדלות פירעון ש'רוחו' מאפשר ומחפשת שיקום על חשבון פירוק.

כשמדובר בפשיטות רגל המונח מתייחס בעיקר לכשל של פרטיים ולא תאגידים עסקיים . לגבי נתונים אלו מצוין כי לא חל שינוי מהותי במספרים אלא בתמהיל. וזה נובע כמובן מההקלות העדכניות המייצרות את חלון זמן. כדאי לזכור כי עליה בפשיטות הרגל של הפרטיים עלולה לשחוק את הלימות ההון של הבנקים ובאופן עקיף להשפיע על האשראי העסקי.

דחית תשלומי הלוואות בהיקפים נרחבים מאפשרת לחברות להוריד עומס תזרימי ולהמשיך להתקיים, לעובדה זאת, אפשר להוסיף את אשראי הספקים שמתרחב באופן דרמטי בארץ ובחו"ל ומגדיל את חוב החברות ואת הסיכון של נותני האשראי. חברות רבות , מתמודדות עם דחית תשלומי הלקוחות בהסכמה או שלא בהסכמה בחסות המצב. העלאת אשראי מהספקים היא תופעה מתרחבת בתקופות משבר . מדובר במקור אשראי זול וקל ל'גיוס'. נותני האשראי נגררים בתוך התחרות למגרש האשראי ובכך, מגדילים את סיכון ( אגב, גם כשהאשראי אינו גדל אבסולוטית, אך נשאר בהיקף דומה תוך שהיקף המכירות קטן מול העלאת ימי אשראי או דחית תשלומים לתמיכה בלקוח, רמת הסיכון ממשיכה לעלות !).

בשונה, ממגרשי התחרות המרכזיים של העסקים הלא פיננסיים- איכות , טכנולוגיה, שרות , מחירים ועוד, במגרש האשראי ההתמודדות היא מול מתחרים נוספים- ספקים , נותני אשראי חוץ בנקאיים אך בעיקר מול מתחרים מקצועיים, מנוסים ומגובים לרוב בבטוחות- הבנקים.

זאת ליבת הפעילות שלהם והיא מושתתת על תהליכים שמתעדכנים , על מידע, בטוחות הנחיות וגם על ניסיון. ולכן, לרוב ההחלטה מתי 'חלון ההזדמנויות' ליציאה מסיכון נסגר, לא תהיה בידי החברות העסקיות שלא ינהלו בפוקוס הנכון ובמקצועיות הנדרשת את האשראי שמוענק ללקוחות. זו תקופה הדורשת מעורבות של ניסיון ומקצועיות בתחום.

התחושה כי העסקים 'זורמים' כל עוד הלקוחות העסקיים משלמים ( גם אם לא במועד המקורי) מ'אלחשת' ויוצרת תחושה שהמשבר משפיע פחות וממה שקורה בפועל.

'הזומבים ' פה גם אם אתם לא מזהים את תסמינים.

ביטוח אשראי

חברות רבות המבוטחות כיום בביטוח אשראי, החליטו לעשות זאת לאחר שחוו חוב אבוד משמעותי ( 'הסימפטום' האולטימטיבי) אשר השפיע לא רק על התוצאות, אלא גם על ההתנהלות שבאה מיד לאחר מכן. קשה להבין סיכון , כל עוד לא חווים אותו - Skin In The Game.

אירוע חוב גדול , לא רק גורם נזק כלכלי ישיר, הוא גם משפיע בטווח הקצר על ה'ביטחון' במכירות שבאות לאחר האירוע. החברה הופכת 'רגישה' יותר לתקופה מסוימת כשמתחרותיה לא ממתינות להתאוששות.

אז איך כדאי לפעול

כדי להתמודד, ראשית יש להפנים כי בתקופה הקרובה רצוי לוודא כי הפוקוס של חברה מכוון גם לניהול סיכוני האשראי- מדובר בשמירה על נכס מהותי המהווה עשרות אחוזים מהמאזן. מעבר לשמירה, יש להבין כי בתוך משבר כזה, כניסה לאירוע של חוב בעייתי גדול בודד או הצטברות של מספר חובות בתקופה ייצור 'רגישות' ו'הססנות' , גם אם לא יפגע אנושות בחברה, יסית תשומת את לב משאבים לטיפול באירוע ובהשלכותיו וכל זאת, בתזמון שלא אתם קבעתם. זאת סיטואציה שיוצרת חיסרון אל מול מתחרה שכן נערך.

להלן חלק מתומצת של הפעולות המומלצות.

1. מינוי מנהל אשראי לקוחות או ברוח ימים אלו, ' פרויקטור' אליו יוצמדו סמכויות או תמיכה רחבה של הגורמים הבכירים ביותר בחברה.

2. בנו / עדכנו הליך לאישור הקצאת אשראי והארכת / דחית ימי אשראי ללקוחות הכולל גם מעקב .

3. בנו מערך המרכז נתוני החשיפות וההתפתחות של החשיפה הפיזור וימי האשראי.

4. כדאי שילווה את ה' פרוייקטור 'איש מקצוע מנוסה בתחום, בעל נקודת מבט רחבה ושאינו 'שבוי' בקונספציה ההיסטורית ששורה בחברה.

5. ה 'פרייקטור' יהיה אחראי על בנית / עדכון הליך הקצאת אשראי ומעקב הכולל סמכויות, זרימת מידע , תוך הגדרת תיאבון הסיכון של החברה מול צרכים עסקיים. ההגדרה אותה יש לבחון ולעדכן מעת לעת בהתאם לתכניות עסקיות עדכניות וסביבת הסיכונים .

6. סנכרון מידע בין היחידות לגבי מצב הלקוחות, החלטות אשראי .יצירת ערנות ( וספקנות) אירגונית.

7. ביטוח אשראי- יש לבחון באופן חיובי רכישת תכנית ביטוח אשראיחברה שאין לה ביטוח כדאי שתבחן זאת כעת ולא תמתין ל'סימפטומים'. גם חברה שיש לה ביטוח אשראי, כדאי שתבחן כעת האם התכנית אופטימלית בהתייחס ליעדים העדכניים,לחשיפות, לתיאבון הסיכון וביחס לפתרונות הקיימים כעת. רצוי לעשות זאת בסיוע וליווי איש מקצוע מנוסה כפי שנעשה בכל רכישה ועדכון ביטוח ייחודי הדורש התמחות .

ולפני סיום - כתבה שפורסמה באתר דה מרקר ביום 19.7.2019 מצטטת את מר אנדרו אביר משנה לנגיד בנק ישראל מדיון במכון אהרון למדיניות כלכלית:

" נצטרך להחליט אילו חברות להציל"..." ככל שהמשבר מתארך, הבעיות נהפכות מבעיות נזילות לבעיות כושר פירעון, כשנגיע לבעיות כושר פירעון, נצטרך באיזשהו שלב להחליט אילו חברות מצילים". עוד אמר בהקשר של התמודדות הכלכלית עם המשבר-" חייבים לעצור, לקחת זמן לבנות תכניות מסודרות."

נצלו את חלון הזמן וכפי שנאמר, עצרו ובנו תכנית מסודרת בליווי מומחה. הכניסו ידע בתחום סיכוני האשראי לחברה ונהלו באופן שוטף. היו אנטי שבירים.